אסתמה

למילה "אסתמה" יש משמעות שונה אצל אנשים שונים. אם אתה סובל מהמחלה, משמעות המילה "אסתמה" עלולה להיות קושי לנשום בחופשיות. אם אתם בן משפחה של אדם הסובל מאסתמה, משמעות המילה היא אי-נוחות של אדם אהוב, או שאדם זה חי חיים משובשים שבהם הוא עלול לפספס בית ספר או עבודה. כל אחד יכול להרגיש את הירידה באיכות החיים הנגרמת על ידי המחלה אסתמה.

יש אנשים שחושבים שאסתמה היא רק בעיית נשימה, המחלה עלולה לגרום לאנשים ללכת לרופא לעיתים או אף לחדר מיון, אך הסימפטומים בדרך כלל אינם קשים מדי. למרות זאת, עבור רופאים המטפלים באסתמה, המחלה היא מצב רפואי חמור – זהו מצב שבו המטופלים חווה קשיי נשימה וצריכים להקל על תחושה זו בכך שהם נמנעים מהגורמים לאסתמה שלהם או על ידי נטילת תרופות מסוימות.

האם אסתמה תגובה אלרגית? לא תמיד, אך אצל רוב האנשים הסובלים מאסתמה, הרבה מהגורמים המעוררים התקף אסתמטי הינם גורמים גם להתקפים אלרגיים. הגורמים השכיחים ביותר כוללים קרדיות אבק, חרקים, עובש, ואבקות כגון דשא ועצים. מחקרים רבים מראים שההימנעות מאלרגנים מסוימים אצל אנשים הסובלים מאסתמה אשר רגישים לאלרגנים אלה, משפרת את הסימפטומים ומפחיתה את הצורך לשימוש בתרופות.

סימפטומים

מבחינה רפואית, השם אסתמה מתאר קבוצה של סימפטומים הכוללים קשיי נשימה, שיעול, לחצים בחזה וצפצופים (נשימה כבדה). הסימפטומים יכולים להופיע בשילובים שונים (סימפטום אחד, כמה סימפטומים או כל הסימפטומים בבת אחת) ויכולים להיות קלים או חמורים. הסימפטומים יכולים להיות לא רצופים (מתרחשים לסירוגין), הם יכולים להופיע רק במקרים נדירים אך בצורה עונתית או חודשית, שבועית או אף יומית. במקרים החמורים ביותר, הסימפטומים קיימים באופן תמידי ומתמשך.

הסימפטומים של אסתמה בדרך כלל מאוד מגוונים – יש אנשים עם אסתמה שיכולים לעבור תקופות זמן שלמות ללא כל סימפטומים, ואז פתאום לחוות התקפים חריפים הנמשכים ימים. הסימפטום הנפוץ ביותר המאובחן על ידי רופאים ומטופלים הינו כבדות נשימה (צפצופים). צפצופים הינם כמו שריקה הנשמעת מאזור החזה במהלך הנשיפה (הוצאת אוויר). שריקה זו עלולה להיות קולנית מאוד או כמעט בלתי נשמעת.

קולות השריקה נשמעים כאשר צינור הסמפונות (הצינור דרכו אנו נושמים) מתכווץ ונהיה צר יותר, דבר הגורם לאוויר היוצא מהריאות לגרום לרעידות כאשר הוא מנסה לעבור דרך הסמפונות הצרים. ההיצרות הזו של הסמפונות מקשה גם על האוויר להיכנס ולצאת מהריאות בקלות, דבר אשר גורם לתחושה של קשיי נשימה. לא ניתן לפנות בקלות את הריר הנוצר באופן טבעי בסמפונות. הריר מצטבר ומעורר תגובת שיעול כשהגוף מנסה להיפטר מהריר העודף מדרכי הנשימה. התכווצויות של הסמפונות גם מעוררים שיעול. לרוע המזל, כל אחד מהשינויים הללו בסופו של דבר תורמים ומגרים שינויים אחרים וסימפטומים.

הסוגים השונים של אסתמה

ישנם כמה סוגים של אסתמה, חלקם קשה יותר לאבחן מאחרים. דבר נוסף המקשה על האבחון הוא העובדה שאצל כל אחד יתכנו לעיתים סימפטומים הייחודיים רק לו.

אסתמה עם שיעול-משתנה – השיעול יכול להופיע לבד, בלי סימפטומים אחרים של אסתמה שבדרך כלל קיימים ומאובחנים על ידי רופאים. סוג זה של אסתמה יכול להקשות מאוד על הרופאים לאבחן נכון את הסיבה האמיתית לשיעול כאסתמה מכיוון שאפשר לבלבל את זה בקלות עם מצבים אחרים כגון ברונכיט (דלקת הסמפונות) כרונית. השיעול יכול להופיע ביום או בלילה – השיעול בלילה הכי מציק ומפריע לשינה.

אסתמה לילית יכולה להופיע ללא כל סימפטומים המאובחנים על ידי החולה במהלך היום. החולה עלול לסבול מצפצופים או קשיי נשימה כאשר הוא שוכב או שלא ישים לב אליהם עד שיעירו אותו באמצע הלילה, בדרך כלל בין 2 ל- 4 לפנות בוקר. אסתמה לילית יכולה להופיע מדי פעם או לעיתים קרובות במהלך השבוע. סימפטומים ליליים יכולים גם להיות בעיה שכיחה אצל אנשים עם אסתמה יומית. כאשר אין סימפטומים במהלך היום המרמזים לכך שאסתמה היא הגורם לשיעול הלילי, אזי סוג זה של אסתמה יהיה קשה יותר לאבחון ובדרך כלל גם יעכב קבלת טיפול מתאים. הגורם (או הגורמים) לתופעה זו אינם ידועים, אמנם חוקרים כעת כמה אפשרויות.

אסתמה המעוררת על ידי פעילות גופנית – סוג זה של אסתמה מתאפיין בצפצופים וקשיי נשימה לאחר פעילות גופנית. אמנם תופעה זו מופיעה אצל 80% מהאנשים הסובלים מאסתמה, לעיתים התופעה מופיעה כמאורע בודד בלי סימפטומים אחרים של אסתמה באף זמן אחר. זה מסבך את האבחון של אסתמה כגורם לקשיי נשימה וצפצופים אלה מכיוון שלעיתים קרובות מבלבלים את סוג זה של אסתמה עם מצב גופני ירוד או בעיות לב. בכל זאת, תמיד כדאי להתייחס לאסתמה כגורם אפשרי לצפצופים וקשיי נשימה המתעוררים לאחר פעילות גופנית, בעיקר כשאר האדם בדרך כלל בריא.

גורמים לאסתמה

עד לפני כ- 15 שנים, רופאים התייחסו לאסתמה כאל מחלת עוויתות של הסמפונות אשר גורמים לסימפטומים נוספים המפורטים לעיל. הדלקת היא תגובה של הגוף שלנו לחומרים רעילים זרים הנכנסים או באים במגע עם גופנו. הדלקת נגרמת על ידי הגעה של דם ותאים מגנים לאזור בגוף שבא במגע עם הרעלים. כאשר ישנו זיהום בגוף על ידי חיידקים, תאי דם לבנים ממהרים לאזור המזוהם ומנסים להרוג את החיידקים או לבודד ולנטרל את ההשפעה המזיקה שלהם.

זה מה שקורה גם באסתמה, כאשר הגורם הזר הינו חומר הגורם לתגובה אלרגית (אלרגן). באסתמה, האלרגן מעורר תגובה דלקתית מזיקה ובלתי רצויה אשר מסמנת לגופנו להזרים תאי דם לבנים לאזור המגורה. התאים הדלקתיים מייצרים ומפרישים חומרים כימיים הנקראים "מתווכים" התוקפים את הגורמים הזרים או, במקרה הזה, את האלרגן. בתהליך שבו הגוף מנסה להגן על עצמו, נגרם נזק ונעשים שינויים ברקמות הסמפונות.

נזק זה גורם להתפתחותם של סמפונות הקלות לגירוי, דבר הנקרא תגובת יתר. מצב זה גורם לריאות להגיב ביתר לגירויים שקודם לכן לא היו גורמים לתגובה אלרגית. הסמפונות מגיבים ומתכווצים וגורמים לתחושת קשיי הנשימה, לשיעול, צפצופים ולחצים בחזה. כל התהליך הזה הפיך אם נתפס מוקדם ועל ידי נטילת תרופות מתאימות.

לסיכום, אסתמה הינו מצב המתחיל בדלקת בסמפונות, הגורמת לשינויים שבתורם גורמים לתגובת יתר של הסמפונות, אשר גורמת לסימפטומים השונים של אסתמה הכוללים צפצופים, שיעול, קשיי נשימה ולחצים בחזה.