אילו בדיקות תעברי במהלך ההריון שלך? גלי מהן הבדיקות השונות, מה משמעות התוצאות המתקבלות בהן, ולמה נועדה כל בדיקה!

בדיקות הריון

במהלך ההריון (ואף לפניו), על האישה ההרה לעבור סדרה של בדיקות הריון. מטרתן של בדיקות ההריון הן אבחון מוקדם ככל הניתן של מחלות גנטיות או פגמים שונים אצל העובר, וכן מעקב אחר בריאותה של האם במהלך חודשי ההריון. כיום, במדינות המערב ובישראל בפרט, סל הבדיקות המומלצות עבור כל אישה הנמצאת בהריון הולך וגדל. גם ההתפתחות הטכנולוגית שחלה בתחום הרפואה מוסיפה מדי שנה למאגר הבדיקות עוד ועוד סוגים של בדיקות הריון. ביצוע מספר גדול ככל הניתן של בדיקות הריון אכן עשוי לסייע בזיהוי של מחלות ומומים, אך כדאי גם לזכור כי מדוייק ככל שיהיה- מעקב ההריון לא יכול להבטיח גילוי של 100% של כל המומים והמחלות הקיימים, וישנם עדיין מצבים, תסמונות ומחלות נדירים במיוחד שאינם ניתנים לגילוי. להלן רשימה של בדיקות ההריון החשובות והמומלצות שיש לבצע במהלך ההריון לצורך מעקב אחר התפתחות של הריון תקין.

בדיקות טרום-הריוניות

עוד לפני הכניסה להריון, זוגות המעוניינים להביא ילד לעולם צריכים לגשת לבדיקה אצל רופא המשפחה או לייעוץ גנטי. בפגישה זו ייאספו נתונים על עברם הרפואי של בני הזוג וייבדקו נתונים כמו: ההיסטוריה הגנטית של משפחות ההורים, הימצאותן של מחלות תורשתיות, רגישות לתרופות, מוצא עדתי ועוד. בהתאם לנתונים אלו יופנו בני הזוג לבדיקות גנטיות שונות וכן לבדיקות להימצאות חיסונים למחלות העלולות להיות מסוכנות במהלך ההריון, כמו אדמת ואבעבועות רוח. כמו כן, רצוי לבצע בדיקה אצל כירורג שד בטרם הכניסה להריון.

בדיקות בתחילת ההריון

לאחר קבלת תוצאת בדיקת הריון חיובית, יש לקבוע תור לרופא הנשים לצורך בדיקת אולטרסאונד ובדיקה של דופק העובר. הבדיקה מתבצעת בדרך כלל בתחילתו של ההריון, בשבועות 5-10, ובמהלכה נקבע גיל ההריון, מספר העוברים ותקינות ההריון, וכן נבדק דופק פעיל של העובר.

לאחר מכן, במהלך השליש הראשון של ההריון, תבצע האישה ההרה מספר בדיקות דם ושתן. בבדיקות אלו נבדק סוג הדם, Rh, ספירת דם כללית, רמת הסוכר בדם, קיום נוגדנים או חיסון למחלות שונות, בדיקת טוקסופלזמה, CMV, שתן לכללית ולתרבית ועוד. מטרת בדיקות אלו היא איתור מצבים רפואיים אצל האישה כמו: אנמיה בהריון, בעיות בתפקודי הקרישה, סוכרת טרום הריונית, זיהום בדרכי השתן וכד'.

בדיקות הריון לפי התקדמות ההריון

בשבועות 10-12 להריון מתבצעת בדיקת סיסי שלייה. בדיקה זו היא בגדר בחירה עבור רוב הנשים ואין חובה לבצעה. מטרת הבדיקה היא זיהוי מומים ופגמים גנטיים בעובר כמו למשל תסמונת דאון ותסמונות נוספות הקשורות במספר או מבנה לא תקין של הכרומוזומים. זוהי בדיקה פולשנית במהלכה נלקחת דגימה קטנה מהשלייה ונשלחת לבדיקה כרומוזומלית.

בשבועות 11-13 מתבצעת בדיקת שקיפות עורפית. זוהי בדיקת אולטרסאונד שמטרתה זיהוי עוברים הנמצאים בסיכון לתסמונת דאון. הבדיקה מתבצעת באמצעות אולטרסאונד ובה נבדק עובי הצטברות הנוזל בעורף העובר. במקרים של עודף נוזל, גובר הסיכוי למומים כמו תסמונת דאון ומומים אנטומיים נוספים.

בשבועות 6-13 ניתן לבצע סקר ביוכימי שליש ראשון. זוהי בדיקת סקר הבודקת את הסיכון לתסמונת דאון ותסמונות נוספות (למשל-תסמונת אדוארדס). בבדיקה נמדדים הערכים של שלושה הורמונים המופרשים לדם האם: PAPP-A, אסטריול E3, ו- Free beta hCG. בדיקה זו מגלה כ-60% מהמקרים של תסמונת דאון. נשים שהתגלתה אצלן תוצאה חריגה יידרשו לערוך בדיקות אבחון כמו בדיקת מי שפיר או סיסי שלייה.

בנוסף, ניתן להוסיף בדיקות כדי להעלות את אמינותן של בדיקות הסקר הביוכימי כמו בדיקת רמת ההורמון אינהבין, הבדיקה המחוברת (שיקלול של תוצאות בדיקת ההורמונים ובדיקת השקיפות העורפית) והבדיקה המשולבת הכוללת את כל החבילה (E3, hCG, PAPP-A ואינהבין).

בשליש השני להריון נהוג לבצע את התבחין המשולש (נקרא בטעות גם חלבון עוברי), במסגרתו מתבצע שקלול נוסף של החלבון AFP-Alpha Feto Protein, אסטריול ו- hCG. סקר השליש הראשון אינו מחליף את בדיקת התבחין המשולש.

בשבוע 14-15 מתבצעת סקירת מערכות מוקדמת. זוהי אינה בדיקה שגרתית והיא אינה מכוסה על ידי קופות החולים. ניתן לבצעה באופן פרטי בלבד. זוהי בדיקת אולטרסאונד בה הרופא בודק את איברי גופו של העובר מכף רגל ועד ראש. בבדיקה זו ניתן לזהות מומים מבניים. הבדיקה מתבצעת בגישה לדנית או בטנית או שילוב של שתיהן, על ידי רופא נשים שהוכשר לכך.

בשבועות 16-20 מתבצעת בדיקת מי שפיר. גם בדיקה זו אינה נחשבת בגדר חובה. הבדיקה נועדה לאיתור הפרעות כרומוזומליות ומחלות תורשתיות כמו תסמונת דאון, תסמונת האיקס השביר ועוד. במהלך הבדיקה, המתבצעת תחת ניטור אולטרסאונד, נלקחת דגימה ממי השפיר באמצעות מחט ארוכה. יתרונה של הבדיקה הוא ברמת הדיוק הגבוהה (קרוב ל-100% בזיהוי תסמונת דאון) וחסרונה העיקרי הוא שהבדיקה כרוכה בסכנה לאיבוד ההריון (בשיעור של כ-0.5%). הבדיקה מומלצת לנשים הנמצאות בקבוצות הסיכון הבאות: נשים מעל גיל 35, תוצאות לא תקינות בסקר הביוכימי בשליש הראשון או השני, הריון בעייתי קודם, נשאות של מחלה גנטית או ממצא אולטרסאונד אבנורמלי. כיום ניתן גם לבצע בדיקת דם במקום מי שפיר הסורקת את כל גנום העובר ויכולה לזהות מספר גדול של תסמונות הנגרמות ממספר לא תקין של כרומוזומים או מחסרים ומדופליקציות כרומוזומליים. בדיקה זו אינה פולשנית ואינה מסכנת את האם או את העובר.

בשבועות 22-24 מתבצעת סקירת מערכות מאוחרת. זוהי בדיקת אולטרסאונד בה נבדקים איברי העובר כדי לשלול מומים מבניים התפתחותיים ולצורך מעקב אחר ממצאים שהתגלו בבדיקות קודמות. הבדיקה מאפשרת גילוי של מומים נדירים שניתן לגלות רק בשלב מאוחר של ההריון.

שבועות 24-26: בדיקת העמסת סוכר. מטרת בדיקה זו היא גילוי סוכרת הריונית. בבדיקה נמדדת רמת הסוכר בדם לאחר שתיית 50 גרם גלוקוז. במקרים בהם מתקבלת רמה גבוהה של גלוקוז בדם תידרש האישה לעבור בדיקת העמסת סוכר מלאה - שתיית 100 גרם גלוקוז וביצוע בדיקות דם עוקבות כל 3 שעות.

במהלך ההריון מתבצעות בדיקות נוספות לצורך מעקב הריון, בהן בדיקות שגרתיות כמו בדיקות דם, בדיקות שתן, דופק, לחץ דם ומשקל וכן מתבצעות בדיקות אולטרסאונד נוספות. מעקב סדיר אחר ההריון תורם לתחושת בטחון, מפחית את הלחץ, ומאפשר קיומם של הריון ולידה בריאים ובטוחים.

בדיקות אופציונליות

גנומיטי

גנומיטי היא בדיקת דם מהפכנית, מתקדמת וראשונה מסוגה בעולם. היא בדיקה לא פולשנית הבודקת את כל הכרומוזומים של התינוק ברמת קריוטיפ. ניתן לקחת את הבדיקה מהשבוע ה-10 להריון.

הבדיקה יכולה לבדוק כבר בשלב מוקדם אם לעובר יש מומים ו/או מבלי לסכן את ההריון בבדיקת מי שפיר.

למידע נוסף על בדיקת גנומיטי