דימוי גוף בגיל ההתבגרות - מידע מפורט אודות דימוי גוף בגיל ההתבגרות
דימוי גוף בגיל ההתבגרות
גיל ההתבגרות הוא גיל לא פשוט בכלל להתמודדות - הן מבחינת בן הנוער שחווה אותו, והן מבחינת האנשים שסביבו (ובייחוד הוריו). זהו הגיל שבו האדם מתחיל, לראשונה, לראות את עצמו כאדם מבוגר אשר אחראי לעצמו ולתוצאות מעשיו, וזהו גם הגיל בו הוא לראשונה מסתכל על עצמו במראה. ומסתכל באמת.
גיל ההתבגרות הוא גיל המודעות העצמית. במהלך הילדות, אנחנו רואים את העולם, פחות או יותר, כמעין סרט מתמשך שמשודר אל מול עינינו, ואנחנו אינם שותפים בו. אנחנו עוברים בו, משחקים בו, נתקלים בילדים אחרים, אך רואים אותו כמעין משחק ולא יותר מזה. בגיל ההתבגרות החשיבות של אותו עולם עולה ואיתה, גם המשמעות שלנו בתוכו.
השאלה לגבי תפקידנו בעולם מתחילה לצוץ בתקופה זו, וחשוב מזה (לפחות מבחינת העוצמה הרגשית שפוקדת כל בן נוער בגיל זה) - השאלה לגבי איך אנחנו נראים. עד לגיל ההתבגרות נתנו להורים להלביש אותנו, לקבוע איזו הופעה תהיה לנו ואפילו באיזה סגנון נסתפר - אבל לא עוד. בגיל ההתבגרות אנחנו מתחילים לקבוע לבד איך ניראה. ובלי שום טיפה של ציניות, יכולות להיות לכך השלכות מרחיקות לכת.
על דחייה, תדמית שלילית והרס עצמי
רוב המתבגרים עוברים את גיל הטיפש-עשרה בלי נזקים גדולים מידי. כן, הם נתונים למצבי רוח קשים, הם יריבו עם הוריהם בלי הפסקה ויבקשו את 'המרחב האישי' שלהם, הם יכירו בקיומו של המין השני וכדומה - אבל כאן פחות או יותר זה ייגמר. זו תקופה מעצבת עבורם, אבל לא כזו שיסחבו לאורך כל חייהם איתם.
לעומת זאת, ישנם מקרים קיצוניים שבהם החוויות בגיל ההתבגרות משפיעות על החיים כולם בצורה הרבה יותר רחבה מהמקובל. זה יכול להתחיל ממשהו מאוד מזערי ושולי, כמו חרם כיתתי שנמשך שבוע או פצע אקנה שאותו מתבגר יכול להחשיב כאסון עולמי. בגיל זה הם נוטים לרגשנות ודרמטיות יתר, אבל את המעשים שהם עושים לא תמיד אפשר לתקן. הרי הם בעולם המבוגרים עכשיו.
הדרך מילדה שמחליטה שהיא שמנה מידי, משום שראתה בפרסומות דוגמניות מחוטבות, ועד לנערה או אישה שסובלת מהפרעות אכילה או אפילו מאנורקסיה, היא דרך קצרה מאוד; הדרך מילד שמרגיש שהוא דחוי בגלל שהוא מכוער, ועד שהוא מחליט לעשות ניתוח אף שלא לצורך או אפילו קעקוע על הפנים - גם היא קצרה מאוד.
בגיל ההתבגרות בני הנוער נתונים למצבי רוח קיצוניים מאוד, הרבה יותר מכל אדם סביר. ואותם מצבי רוח, יכולים להוביל אותם למעשים קיצוניים עליהם הם יכולים להתחרט מאוד בהמשך. והכל בגלל דימוי הגוף שלהם.
גיל ההתבגרות והפריחה המינית
גיל ההתבגרות, במיוחד בעולם בו אנחנו חיים היום, הוא גיל בו בני הנוער נחשפים למין ולסקס, לחיבה אל בני המין השני ולמשיכה המינית. עניין זה בפני עצמו הופך את דימוי הגוף שלהם לדבר מאוד מרכזי, אולי המרכזי ביותר. חישבו על זה: בל מקום כיום, המראה החיצוני הוא שמוביל ואפילו קובע.
עובדה זו הופכת להיות הרסנית עבור בני נוער. הם עלולים להפוך לעבדים של המראה החיצוני, של תכתיבי אופנה וכדומה, רק משום שהם רוצים להיות בעלי דימוי גוף חיובי. הצרה היא, שכנראה דבר לא ישכנע אותם שהם נראים טוב. כאן נמצא תפקידו של ההורה, כמי שאמור להכניס את הנער המתבגר לפרופורציות הנכונות.
