דרכים אוהבות להציב גבולות - מידע מפורט אודות דרכים אוהבות להציב גבולות

דרכים אוהבות להציב גבולות

לזמן שאנחנו כהורים מבלים עם ילדינו יש השפעות נפלאות על הדרך שבה הם גדלים. למשל, מחקרים הראו שילדים למשפחות האוכלות ביחד ארוחות ערב לפחות כמה פעמים בשבוע, נוטים להיות מדוכאים פחות, בנוסף הסיכוי שילדים אלו ישתמשו בסמים קטן והסיכוי שלהם להגשים את היכולות שלהם בבית הספר גדל. הבעת דאגה חשובה לא פחות – להתעניין אקטיבית בחייהם של הילדים, להיות מוכנים להקשיב למחשבות ולרגשות שלהם ולהשתתף בפעילויות שלהם.

אצל רוב ההורים הקושי הוא בהצבת גבולות. הם מאמינים שהצבת גבולות תהרוס את הקרבה שיש להם עם ילדיהם וישלול את כל הכיף שבלהיות הורים. אך הדרך היחידה שבה אפשר לעזור להתפתחות האופי של ילדינו ולמניעת חלק מהסיכונים של גיל הבגרות (כגון הפרעות אכילה, התנהגות מינית מסוכנת וחוסר הגעה להישגים) היא באמצעות הגבולות שאנו מציבים להם.

למה צריך גבולות

יש הורים שחושבים שהצבת גבולות לא עקבי עם הרצון שלנו לנהל מערכת יחסים עם ילדינו אשר מבוססת על כבוד הדדי. אמון וכבוד הדדי הם אכן חלק קריטי בקשר שבין הורה לילד שלו, אך זה לא תמיד פסול להפגין שליטה על ילדינו. אתם יכולים לדון במצבים שאתם וילדכם לא מסכימים, אך בסופו של דבר יתכן שאתם תהיו חייבים להפגין סמכות ופשוט מאוד לקבוע עובדות. למשל, כאשר ביתכם רוצה ללכת להופעת רוק, ואתם חושבים שהיא צעירה מדי בכדי ללכת לאירוע כזה – בסופו של דבר יתכן שלא תהיה לכם ברירה אלא לאסור עליה ללכת.

אם ילדכם מנסה לקבל את אישורכם לעשות משהו שלא מתאים לגילם באמצעות המשפט "אתם לא סומכים עלי?", תנסו לענות "לא, וגם לא היינו סומכים על עצמנו בגילך. חלק מהתפקיד שלי כהורה הוא להגן עליך ממצבים מסוכנים." אמנם יתכן שתגובות מהסוג הזה יעצבנו את ילדכם, אך תקיפות גם תבהיר להם שאכפת לכם מספיק מהם כדי להיות בשליטה, לקחת את הסיכון שהם יהיו לא מרוצים וליצור חיכוכים. הם יודעים שיהיה לכם קל יותר לוותר להם – הם בוחנים אתכם.

להבין את הפחד שלנו מגבולות

חוץ מהסיבות הברורות שבגללן הורים מפחדים להציב גבולות כגון שהילדים שלנו לא יאהבו אותנו יותר, ישנה רמה רגישה יותר ל"למה" הורים מתקשים להציב גבולות לילדיהם. מקום טוב לחפש בו את הסיבות העמוקות יותר הוא בעבר ובאינטראקציות שלנו עם ההורים שלנו. ההשפעה של ההורים שלנו עלינו ועל הדרך שבה אנחנו בוחרים לגדל את ילדינו, לטוב ולרע, היא בלתי נמנעת.

לכל אחד מאתנו יש בראש את דמות ההורה המושלם ודמות ההורה הגרוע. דמויות אלה משפיעות על התחושות שלנו ויכולות להיות בעלות כח אדיר. כאשר אנחנו חושבים על דמות ההורה המושלמת (האמא שתמיד הכינה לנו ארוחה חמה וטעימה או האבא שעזר לנו בשיעורי הבית בסבלנות רבה) אנחנו מנסים לממש ולחקות אותה. כך דמות ההורה המושלם שבתוכנו מעודדת אותנו להיות הורים טובים. אך דמות זו יכולה גם להשפיע עלינו להיות נדיבים מדי או מגוננים מדי – כלומר, לפנק את ילדינו יתר על המידה. הניסיון לחקות את דמות ההורה המושלם יכול לעיתים לעוור אותנו לצרכים האמיתיים של ילדינו לגבולות.

יתכן שאנחנו מפנקים את ילדינו יתר על המידה מתוך הניסיון לחמוק מלדמות את דמות ההורה הרע. אם אחד ההורים שלנו לעולם לא היה מעורב בחיינו, יתכן שנבטיח לעצמנו שנהיה כמה שיותר מעורבים בחייהם של הילדים שלנו, כתוצאה מכך אנחנו עושים פליק-פלקים באוויר כדי לרצות את הצרכים שלהם בזמן שאנחנו מזניחים את הצרכים שלנו. חשוב שנצליח להבדיל בין גידול ילדינו לגידול מחודש של עצמנו. החדשות הטובות הן שיש לנו את הכח לעצב מחדש את הדמויות שבראשינו על ידי כך שנכיר בהן וכך נחליש את השפעתן על התנהגותנו כהורים.

בחירת העונש המתאים

לאחר שהחלטתם להציב גבולות ולקבוע חוקים בבית, עליכם להיות עקביים ולאכוף אותם ובדרך כלל יש צורך בעונש מתאים. חוקים יעילים יותר אם צריך להתמודד עם עונש כאשר מפרים אותם וזה חשוב להבהיר מה יהיה העונש מראש. כאשר הילדים קטנים בדרך כלל יעיל לשלוח אותם לעונש בחדר אם הם מפרים את החוקים. אך ככל שילדים גדלים, חדרם הופך למקום שבו הם רוצים להיות כך שצריך לבחור עונש מתאים אחר כמו עשיית מטלות שאינן חלק מהמטלות הרגילות שלהם בבית כגון לטאטא או לנקות חלונות. הורים רבים נוהגים לקרקע את הילדים או לאסור עליהם לדבר בטלפון לתקופה של כמה ימים. אך היזהרו מעונשים חמורים מדי.

לשנות התנהגות אחת כל פעם

הצבת גבולות לא צריך להיות מבוסס רק על עונשים, אפשר לנקות גם באמצעי מניעה ולהציב גבולות חיוביים לילדים שלכם. בחרו התנהגות אחת שברצונכם לשנות או לפתח בילדכם (כגון ניקיון החדר או שטיפת כלים) ותכננו את דרך הפעולה שלכם כדי להשיג את המטרה:

1.איך תדברו עם ילדכם על המדיניות החדשה.

תכללו בשיחה שלכם את הסיבות לחשיבות המדיניות בעינכם (למשל, "אני צריכה עזרה בבית"). הקפידו להסביר לילדכם את הסיבות שלכם מבלי להרצות או להאשים אותו בשום דבר. השיחה תהיה יעילה יותר אם ילדכם ירגיש שאתם מבקשים ממנו עזרה במקום לדרוש אותה. תנסו לנקוט בגישה הבאה: "חשבתי על כל המטלות שיש לי בבית והאמת שאם תוכל לשים את הכביסה שלך בסל הכביסה בעצמך זה מאוד יעזור לי!" על ידי כך שתצהירו מהם הצרכים שלכם ותביעו את בקשתכם באופן שאינו מאיים, לא רק שיהיה יותר סיכוי שילדכם יסכים למדיניות החדשה, הוא גם ירגיש חלק חיוני ורב ערך למשפחה. באותה הזדמנות אתם גם מחזקים את החשיבות בשיתוף פעולה ואחריות.

2.התוצאות ו/או התגמולים שאליהם יוביל השינוי.

תקפידו להסביר לילדכם מה יהיו התוצאות להפרת המדיניות מראש. למשל, אם תחליטו להפחית חצי שקל מדמי הכיס של ילדכם על כל פריט בגדים שהוא השאיר על הרצפה, הסבירו לו את זה מראש.

כדי שהתוכנית שלכם תעבוד, עליכם לוודא שהעונש שבחרתם הוא משהו שתוכלו להיות עקביים לחלוטין לגביו.