הבנות מוטעות לגבי חיסונים - מידע מפורט אודות הבנות מוטעות לגבי חיסונים

הבנות מוטעות לגבי חיסונים

רוב ההורים מעולם לא ראו מחלות כמו חצבת, חזרת או כל מחלה אחרת שפעם הייתה שכיחה והיום נמנעת באמצעות חיסונים. כתוצאה מכך, ישנם הורים שלא מבינים למה בעצם צריך לחסן את ילדיהם נגד מחלות אלו שנדמה שאינן קיימות עוד. הבנות מוטעות לגבי חיסונים יכולים לבלבל הורים המנסים לקבל החלטה שקולה לגבי בריאות ילדיהם.

תפקידם של אלה אשר מספקים את החיסונים לתת להורים מידע מדויק לגבי כל חיסון וחיסון כדי שיוכלו להגיע להחלטה שקולה. 6 הבנות מוטעות לגבי חיסונים אשר הורים מודאגים נותנים כסיבות לפקפק בחכמה שבחיסון ילדיהם:

1. מחלות התחילו להעלם עוד לפני החיסונים כתוצאה מניקיון והיגיינה טובים יותר.

זה נכון שתנאים סוציו-אקונומיים משופרים ללא ספק השפיעו בצורה לא ישירה על מחלות. תזונה טובה יותר, אנטיביוטיקות וטיפולים אחרים הגבירו את שיעור ההישרדות ממחלות, בנוסף, תנאי מחייה פחות צפופים הפחיתו הידבקות של מחלות בין אנשים. אך אם מסתכלים על מספר המקרים של המחלות במהלך השנים, אין כל ספק להשפעתם הישירה של חיסונים. במקרה של חצבת בארה"ב למשל, מ-1950 עד קבלת רשיון לחיסון נגד חצבת ב-1963 היו מאות מקרים של הידבקויות בשנה, כעת מספר מקרי החצבת ירד לאפס מאז תחילת קבלת החיסון. ישנם נתונים דומים לגבי שאר המחלות אשר בימינו מקבלים נגדן חיסונים.

אם נסתכל על מדינות כמו בריטניה, שוודיה ויפן אשר הפחיתו בשימוש חיסון נגד שעלת בגלל פחדים מהתופעות של החיסון, נראה כי אין כל ספק שלא רק שמחלות אלו לא יעלמו ללא חיסונים, הן אפילו יחזרו. ההשפעה הייתה דרמטית ומיידית – בבריטניה, ירידה בכמויות החיסונים נגד שעלת בשנת 1974 הובילה למגיפה של יותר מ-100,000 מקרים של המחלה ו-36 מקרי מוות עד שנת 1978. ביפן, בערך באותו זמן, ירידה בכמויות החיסון נגד שעלת מ-70% ל- 20% עד 40% מהאוכלוסייה בלבד הוביל לקפיצה במספר המקרים של המחלה מ-393 מקרים ללא מקרי מוות ב- 1974 ל-13,000 מקרים ו-41 מקרי מוות ב-1979. בשוודיה, מספר המקרים של המחלה עלה מ-700 מקרים מכל 100,000 ילדים בין הגילאים 0-6 שנים בשנת 1981 ל-3,200 מקרים ב-1985.

2. רוב האנשים הנדבקים במחלה קיבלו את החיסון.

ההסבר לכך הוא שחיסונים הינם יעילים ב-85% עד 95% מהמקרים, מסיבות הקשורות לבן אדם עצמו, חלק מהאנשים לא יפתחו חסינות. עובדה נוספת היא שבמדינה כמו שלנו מספר האנשים שחוסנו גבוה בהרבה ממספר האנשים שלא. משתי עובדות אלה, נובע שאם מסתכלים על מספר האנשים שנדבקו במחלה מסוימת מתוך כלל האוכלוסייה, אז רובם קיבלו את החיסון אך אם נשווה בין אחוז האנשים שנדבקו מכלל האוכלוסייה למרות שקיבלו את החיסון לעומת אחוז האנשים שנדבקו מתוך אלה שלא חוסנו, נקבל 100% של נדבקים מתוך אלה שלא חוסנו לעומת פחות מ-1% של נדבקים מתוך אלה שחוסנו.

3. ישנם חיסונים אשר גרמו ליותר מקרים עוינים ומקרי מוות מאחרים. הורים צריכים לבדוק אלו חיסונים אלה ולא לתת אותם לילדיהם.

משפט זה מסתמך על מספרים הנלקחים מדיווחים של VAERS (מערכת לאומית של דווח בעיות בריאותיות המתרחשות באזור אותו הזמן של החיסון). דווח שנעשה ל- VAERS לא אומר שהחיסון, או חיסונים אחרים מאותה משפחה הם שגרמו למקרים אלה. רק חלק מהמצבים הבריאותיים המדווחים מהווים תופעות לוואי הקשורות לחיסון. בנוסף, דיווחים אלה מחסירים הרבה מידע מאוד חשוב כגון תוצאות מעבדה המשמשות ליצירת קשר אמיתי לחיסון, מספר החיסונים הניתנים מכל משפחת חיסונים וכמה זמן כל חיסון כבר קיים ומופץ – זה ברור שחיסון שקיים יותר זמן מאחר יתקשר ליותר מקרים של תופעות לוואי, פשוט במקרה.

כל החיסונים מאושרים ע"י משרד הבריאות ונבדק היטב ע"י היצרן.

4. חיסונים גורמים להרבה תופעות לוואי מזיקות, למחלות ואפילו למוות, בנוסף להרבה השפעות עתידיות אפשריות שאנחנו אפילו לא יודעים עליהן.

האמת היא שחיסונים בעצם מאוד בטוחים. רוב תופעות הלוואי הנן קלות מאוד וזמניות כגון כאבים באזור הזריקה וחום. תופעות לוואי חמורות יותר נדירות מאוד ומתרחשות בתדירות מאוד נמוכה.

אחת ההבנות המוטעות היא שהחיסון המשולב נגד דיפתריה, צפדת (טטנוס) ושעלת גורם ל-SIDS (סינדרום המוות הפתאומי של תינוקות). במחקרים שנעשו כדי לבדוק את התיאוריה שחיסון זה גורם ל-SIDS נמצא כי מספר המקרים של SIDS נמצא בטווח המקרים הצפויים לקרות במקרה, ללא קשר לחיסון. בהרבה מהמחקרים אף נמצא כי החיסון מקטין את הסיכון ל-SIDS. משרד הבריאות דיווח שכל המחקרים המשווים בין ילדים שקיבלו את החיסון המשולב לילדים שלא קיבלו אותו, לא מצאו קשר לחיסון או שמצאו כי הסיכון ל-SIDS קטן אצל ילדים שחוסנו.

אם לא היו חיסונים, היו הרבה יותר מקרים של המחלות, ועם זאת יהיו גם יותר מקרי מוות. צריך להסתכל גם על הסיכונים וגם על היתרונות של כל חיסון – אם משווים בין הסיכון מהמחלה לסיכון מהחיסון, אפשר לראות מהם היתרונות בלחסן את ילדינו.

במקרה של חצבת למשל, 2 מכל 1,000 אנשים מתים מהמחלה, אך ממקבלי החיסון רק 1 מכל 1,000,000 אנשים יסבלו מתופעות לוואי חמורות. במקרה של דיפתריה, צפדת (טטנוס) ושעלת, 1 מכל 20 אנשים ימותו מדיפתריה, 2 מכל 10 אנשים ימותו מצפדת ו-1 מכל 1,500 אנשים ימותו משעלת, אך ממקבלי החיסון המשולב אין אף מקרה מוות, ורק 1-10.5 מכל 1,000,000 אנשים יסבלו מתופעות לוואי חמורות.

כך שהסיכונים האפשריים מהמחלות עצמן הרבה יותר חמורים מהסיכונים האפשריים מקבלת החיסון.

5. מחלות הנמנעות באמצעות חיסונים די נעלמו מהמדינה, כך שאין סיבה לכך שילדי יתחסן.

זה נכון שחיסונים אפשרו לנו להפחית את שכיחותן של רוב המחלות הנמנעות באמצעות חיסונים, אך חלקן עדיין שכיחות במקומות אחרים בעולם. מטיילים יכולים להכניס את המחלות למדינה מבלי לדעת אפילו ואם לא היינו מתחסנים נגדן המחלה הייתה יכולה להתפשט מהר מאוד בכל האוכלוסייה ולגרום למגיפה. בנוסף, מעט המקרים שעדיין מתרחשים היו יכולים להפוך למגיפה מהר מאוד ללא חיסונים.

כך שיש 2 סיבות לקבלת החיסון: אחת היא כדי להגן על עצמנו, גם אם אנחנו חושבים שהסיכויים שלנו להידבק במחלה נמוכים מאוד, המחלות עדיין קיימות ויכולות להדביק את כל מי שלא מוגן. הסיבה השנייה היא להגן על האנשים סביבנו. קיימים אנשים מעטים שלא יכולים להתחסן מסיבות בריאותיות כגון אלרגיות למרכיבי החיסון, בנוסף לאנשים מסוימים שלא מגיבים כלל לחיסון (לא מפתחים חסינות) – התקווה היחידה של אנשים אלה היא שאנשים סביבם יתחסנו ולא ידבקו במחלות.

6. לתת לילד חיסונים רבים נגד מחלות שונות בו זמנית מגביר את הסיכוי לתופעות לוואי מזיקות ויכול להקשות על מערכת החיסון.

ילדים חשופים לאנטיגנים רבים כל יום, אוכל מכניס לגוף הרבה בקטריות חדשות, ישנן הרבה בקטריות החיות בפה ובאף וחושפות את מערכת החיסון לאנטיגנים נוספים. מידע מדעי מראה כי קבלת חיסונים רבים בו זמנית לא משפיע על מערכת החיסון של הילד בצורה עוינת כלשהי. כל החיסונים הניתנים בו זמנית עוברים בדיקות קפדניות כדי לוודא שאינם מזיקים כאשר ניתנים בו זמנית ושהם בעלי אותה יעילות ביחד ובנפרד.

היתרון בלתת לילדנו מספר חיסונים בו זמנית הוא שבצורה זו אנו יכולים לחסן אותם כמה שיותר מוקדם בפני מחלות שונות כדי להגן עליהם בחודשים הפגיעים ביותר של חייהם.