קיים שוני בין מסגרות עבור ילדים מצטיינים לבין ילדים מחוננים. כיצד ניתן למצות ולשמר את הפוטנציאל? מהו מבחן המחוננים והמצטיינים? לחצו להמשך קריאה >>

ילדים מצטיינים וילדים מחוננים - מה ההבדל בינהם?

מאמר זה יעסוק בהבדלים בין ילדים מחוננים לבין ילדים מצטיינים, ועל אופן מיצוי הפוטנציאל שלהם ושימורו במסגרות הרלוונטיות. למעשה החלוקה מתבצעת לפי שתי הגדרות שנקבעו במשרד החינוך.

הגדרה של ילדים מחוננים

מידי שנה מבצע משרד החינוך מבחנים ארציים לאיתור מחוננים לכל תלמידי כיתות ב' ברחבי הארץ ולתלמידי כיתות ג' בבתי ספר במגזר הערבי. ילד מחונן הוא ילד שנמצא במבחן כי מנת המשכל שלו גבוהה מ-140 נקודות. מנת המשכל נמדדת ביחס לקבוצת הגיל שלו והציון הגבוהה ביותר שניתן לקבל הוא 160 נקודות.

הגדרה של ילדים מצטיינים

ילדים מצטיינים נמדדים ביחס ליכולות של ילדים מחוננים. כלומר ילדים שעברו גם הם את המבחן הארצי לאיתור מחוננים ונמצא במבחן שמנת המשכל שלהם מדורגת ב-8% העליונים מכלל התוצאות. ילדים מחוננים מדורגים ב-3% העליונים מכלל תוצאות המבחן.

מה ההבדל בין ילדים מצטיינים לילדים מחוננים? מה זה בעצם משנה?

למעשה מדובר בשתי קבוצות בעלות יכולות גבוהות מאד כאשר מנת המשכל שלהן גבוהה מהממוצע. במבחן המציאות לא ניתן לזהות הבדלים משמעותיים, אפשר לומר שההבדל העיקרי הוא אופן ההתייחסות. משרד החינוך פותח דלת למסגרות ייחודיות ומסובסדות רק עבור תלמידים מחוננים. מעבר לזה חשוב לציין שכל ילד בעל מנת משכל גבוהה מהממוצע, צריך לקבל התייחסות מיוחדת על מנת לפתח את כישוריו ולהעצים אותו במקומות החלשים שלו. ילדים מחוננים ומצטיינים סובלים לעיתים מקשיים חברתיים ורגשיים, לכן חשוב לשים לזה לב ולטפל במידת הצורך.

מבחן המחוננים והמצטיינים

תלמידים שעברו את המבחן לאיתור מחוננים ונמצאו באחוזונים 97-100, מוגדרים ילדים מחוננים. כלומר אלו שנמצאו ב-3% העליונים של תוצאות המבחן. לעומתם תלמידים שעברו את המבחן לאיתור מחוננים ונמצאו באחוזונים 93-97, מוגדרים ילדים מצטיינים. כלומר ה- 5% הנותרים מכלל 8% שקיבלו את התוצאות הכי גבוהות במבחן.

בעבר אופן חיתוך האחוזונים היה תלוי במיקום גאוגרפי, כיום משרד החינוך מתייחס בצורה אחידה בפילוח אחוזי ההצלחה. יחד עם זאת, יש טענה במשרד החינוך שקיימת הקלה במתן הציונים בפריפריה באזורים בעלי מדד חברתי כלכלי נמוך.

האם ישנן מסגרות חינוכית מיוחדות מטעם משרד החינוך?

ישנן מסגרות חינוכיות ייעודיות לילדים מחוננים ומצטיינים מטעם משרד החינוך. ילדים המוגדרים ילדים מחוננים נהנים מתוכניות מותאמות עוברם, וזכאים לבחור האם ללמוד בכיתות מיוחדות או להישאר בכיתות רגילות. במידה ויחליטו להישאר ב"כיתה הרגילה" שלהם, יוכלו לצאת פעם בשבוע ליום שנקרא "יום שליפה", בו יקבלו העשרה וייקחו חלק בתוכניות מיוחדות לילדים מחוננים ומצטיינים. מדובר במסגרות מסובסדות המנוהלות ע"י אגף המחוננים מטעם משרד החינוך.

לעומתם ילדים מצטיינים אינם רשאים ללמוד בכיתות מיוחדות, אך יכולים להשתלב ב"יום שליפה", מעבר לזה ישנם חוגים יעודים, אך הם אינם על חשבון שעות הלימודים, אלא מהווים כתוספת העשרה בשעות אחר הצהריים.

כיצד ניתן לזהות האם ילדכם מצטיין או שמא מחונן?

כדאי להימנע מלבחון ילד שאינו מתאים במבחנים הארציים לאיתור מחוננים, על מנת לחסוך ממנו תחושה של תסכול וכישלון. כיצד תוכלו לזהות האם הילד שלכם מחונן או מצטיין? הנה כמה סימנים לכך:

• סקרנות מוגברת ויכולת להתבטא בתחומים מורכבים.
• אוצר מילים רחב ויכולת ביטוי ברמה גבוהה לגילו.
• גנטיקה- אם אחד מכם ניחן ברמת אינטליגנציה גבוהה או מוגדר מחונן.
• קושי חברתי הנובע מחוסר עניין.
• תחומי עניין מגוונים. לדוגמא: מדע, אסטרונומיה ועוד.

#כיצד ניתן לאתר ולאבחן ילדים מצטיינים וילדים מחוננים?

בנוסף למבחן לאיתור מחוננים של משרד החינוך, קיימים אבחונים פרטיים נוספים, לאיתור ילדים מחוננים ומצטיינים מטעם מכונים מורשים. אבחונים אלו נועדו לבדוק האם יש טעם לגשת למבחן הארצי ולזהות את היכולות והפוטנציאל הטמון בילדכם טרם המבחן, ובכך להיערך ולהתכונן במידה וקיימת התאמה. נוסף על כך, ניתן להשתמש בהמלצה של הפסיכולוגים שביצעו את האבחון, על מנת לערער על תוצאות המבחן הארצי.