לא רק אנתרופוסופי - תכירו את שיטת הלימוד שתשנה - את כל מה שידעתם על חינוך - מידע מפורט אודות לא רק אנתרופוסופי - תכירו את שיטת הלימוד שתשנה - את כל מה שידעתם על חינוך

לא רק אנתרופוסופי - תכירו את שיטת הלימוד שתשנה - את כל מה שידעתם על חינוך

לא משנה באיזו מדינה ובאיזה גיל, כל הורה שתשאלו אותו על הגן או בית הספר היסודי יתאר חוויה דומה – כיתת לימוד, משחקים בחצר ולוח שעליו חומר הלימוד. עם השנים, התפתחו זרמים חינוכיים אלטרנטיבים שמאתגרים את השיטה המסורתית. המפורסם מביניהם הוא החינוך האנתרופוסופי שהלך ותפס תאוצה בעשור האחרון, אבל מה אם היינו מספרים לכם על שיטה אחרת, כזו שתגרום לילדים לרצות ללמוד וכמה שיותר?

נעים להכיר – שיטת מונטסורי

אי שם לפני 120 שנים, הרופאה הראשונה באיטליה הגיעה לתגלית מרעישה – " זיהיתי את טבעו האמיתי של הילד" הכריזה אז מריה מונטסורי. הדרך לגילוי הייתה תצפיות שערכה ובתוכן ניתנה לילדים היכולת ללמוד באופן עצמאי דרך גירוי סקרנותם הטבעית המותאמת לאופי של כל אחד מהם. מתוך אותן תצפיות ומחקרים צמחה גישת חינוך מהפכנית זו המונטסורית, שמטרתה להביא לידי ביטוי את העצמי של הילד ובכך לגרות את חושי הלמידה שלו.

מריה מונטסורי, הייתה פסיכיאטרית ורופאת ילדים שניהלה בית ספר לילדים בעלי צרכים מיוחדים. עוד לפני שהביאה את הידע שצברה בלימודי הרפואה אל עולם החינוך, זיהתה את הקושי של מערכת החינוך למצות את הפוטנציאל של הילדים משכבות האוכלוסייה הנמוכות בחברה. אותם ילדים, כך האמינה הם אלו שיעצבו את כל תחומי החיים של העתיד. את החזון הפכה לרעיון ואת הרעיון הפכה למציאות וכך אי שם בשכונת סן-לורנצו שברומא, הפך מבנה נטוש ל"קאסה דה במביני" – בית הספר המונטסורי הראשון בעולם.  לאט לאט החלו להצטרף לבית הספר גם ילדים ללא צרכים מיוחדים והבשורה נפוצה בכל רחבי העולם. כבר בשנה הראשונה נפתחו עוד 5 גנים ברחבי איטליה ומבקרים מכל העולם הגיעו לשמוע על הגישה החדשה והמסקרנת. בשנה השנייה, נפתח קורס הכשרה ראשון ל100 תלמידים והשיטה החלה להשפיע על מערכות חינוך נוספות בצפון אירופה דוגמת הולנד ואנגליה שאימצו את הגישה ופתחו גנים מונטסורים. על השגשוג המהיר סיפרה מריה מונטסורי בספרה "אני כלל לא המצאתי שיטת חינוך אלא הענקתי  בסך הכל סיכוי טוב יותר לכמה ילדים".

עקרונות השיטה כפי שיושמו ב"קאסה דה במביני הראשון" הם פיתוח יכולות הלמידה של הילד לעשות דברים באופן עצמאי כאשר הנחת המוצא היא שהילד הוא אוטודידקט שמוחו סופג ומעבד מידע באופן מוגבר ב6 השנים הראשונות לחייו. תפקידו של המורה בגישה זו הוא לנהל אינטראקציות ניסיוניות עם הילד על מנת לפתור בעיות התנהגותיות שונות ולהכווין יישום נכון של כלי הלימוד הנמצאים בסביבת הגן או בעולמו הפנימי של הילד. זאת כאשר ביסודם של עקרונות אלו, ניצבים האמונה ביכולותיו הטבעיות של הילד וכיבודו כאדם חופשי.

חלונות נמוכים ואיזון צבעוני וצורני – ככה נראית הסביבה המונטסורית

על סמך הידע הרפואי שצברה מריה מונטסורי יחד עם ניסיונה החינוכי, זיהתה שיש מאפיינים המשויכים לכל קבוצת גיל בכל הנוגע ללמידה עצמית. על סמך זאת, יישום השיטה מתמקד בששת השנים הראשונות לחיים שבהם עצימות הלמידה היא הגבוהה ביותר. אולם למרות שעיקר השיטה מתמקדת בגילאי לידה עד 6, היא מיושמת גם בגילאי בית הספר היסודי והתיכון.

עוד בתחילת דרכו של בית הספר המונטסורי הראשון, זיהתה מריה את הצורך בשימוש בחומרים ועזרים ללמידה וחשיבותה של הסביבה החינוכית. במהלך חודשיו הראשונים של בית הספר, הביאה מריה מונטסורי חומרים ופעילויות לטובת הלימוד מה שלימים הפך לעזרי הלימוד המונטסורים. אותם עזרים הם משחקים וחפצים שמשמשים גם ככלים לפיתוח תחומי למידה שונים החל ממוטוריקה עדינה ועד פיתוח יכולת חשיבה אנליטית עצמאית כבר בגילאי הגן.

לא רק העזרים מעודדים את הלימוד הטבעי של הילד אלא הסביבה כולה. הגן או בית הספר המונטסורי מתוכננים כולם לסייע בתהליך החינוכי שעוברים הילדים שנכנסים בשערי החינוך המונטסורי.

אם תכנסו לגן מונטסורי, סביר להניח שהדבר הראשון שתראו זה צבעים וצורות שהאיזון ביניהם יוצר גירוי קוגניטיבי ללמידה. דבר שלא תראו הוא דווקא גירויים סביבתיים במדפים גבוהים או שולחנות שהם מעבר לגודלם הפיזי של ילדי הגן. הגובה, הוא שחקן מפתח בסביבת הלימוד ומרבית החלל מותאם מייצר נגישות פיזית לגודלם של באי הגן. כך גם הידיות שבדלתות הגן ואף החלונות הנמוכים שגורמים להעצמת האור הנכנס לגן ומשרה הרמוניה. בנוסף, סביבת הגן מאופיינת גם בחלל לימודי מרווח המעודד תנועה חופשית וכך גם חקירה ולמידה של הסביבה.