ללמד שליטה עצמית

כולנו מכירים מישהו שיש לו בעיה רצינית עם שליטה עצמית, שסיכן את עצמו ואת אושרו בגלל חוסר היכולת לעמוד בפיתויים. מחקרים מראים שללא שילטה עצמית הולמת, ילדים בגיל ההתבגרות מסכנים את עצמם יותר לבעיות בעתיד מכיוון שהרגלי בריאות מתבססים בילדות ובגיל ההתבגרות.

שליטה עצמית משפיעה על דברים מעבר לבריאות הגופנית של ילדינו. שליטה עצמית היא הכרחית אם אנחנו רוצים שילדינו יצטיינו גם מבחינה אקדמית. מחקרים הראו שילדים המסוגלים לדחות סיפוקים מצליחים יותר אקדמית מאשר ילדים שלא. הורים רבים מעידים על כך שילדיהם המסוגלים לדחות סיפוקים לא רק מצליחים מבחינה אקדמית אלא גם מסוגלים להתמודד טוב יותר עם מצבי לחץ, לשאוף טוב יותר למטרות ומצליחים לעמוד בפיתויים.

אם אנחנו רוצים שילדינו יפתחו את היכולת לשליטה עצמית ודחיית סיפוקים מיידים עבור תגמול גדול יותר בעתיד, עלינו להפסיק לפנק אותם יתר על המידה, ללמד אותם לחכות לתורם, לדחות סיפוקים ולעמוד בפיתויים. באותה דרך עלינו להפגין שליטה עצמית בעצמנו. אם אנחנו נצליח לחכות בסבלנות בתור של שעה וחצי לפארק השעשועים, לשמור על קור רוח בפקק נוראי ולהישאר רגועים בזמן שאנחנו מנסים לעזור לילד להרכיב מערכת לגו של אלפי חלקים, אז ילדינו יינטו לחקות את ההתנהגות שלנו במצבים דומים.

ללמד איך להתמודד עם בתסכול

לא פחות חשוב משליטה עצמית ודחיית סיפוקים, היא היכולת להתמודד עם תסכולים. אחד מהמאפיינים של בגרות רגשית היא היכולת לא להירתע ממכשולים, אלא להתמיד ולהתמודד עם קשיים. התפקיד שלנו כהורים הוא ללמד את ילדינו לחכות בסבלנות מבלי להיות מתוסכלים, לפתח מיומנויות כמו התמודדות עם תסכולים ובכלליות איך להתמודד עם לחצים.

זה חשוב שתדברו עם ילדכם על החשיבות של דחיית סיפוקים והתמודדות עם תסכולים. אפשר לתרגל את המושגים הללו על ידי הצבת גבולות וחוקים שעליהם לכבד – תתעקשו שינקו את חדרם או יעשו שיעורי בית לפני שהם רואים טלוויזיה למשל. עם כל כמה שקשה לילדים לחוות לחץ ותסכולים, ולנו כהורים לצפות בסבל שלהם, האסטרטגיה הזו תחזק את העובדה ששליטה עצמית היא דבר חשוב ודוחפת ילדים לפתח את יכולת ההתמודדות שלהם עם תסכולים.

הנה דרך לבחון את האסטרטגיה: התחילו בהכנת רשימה של 3 תחומים שבהם ילדכם יכול לתרגל דחיית סיפוקים ופיתוח יכולת התמודדות עם תסכולים, כגון:

• לסיים שיעורי בית ללא הפסקה ממושכת.
• לשמור על שקט מוחלט בזמן שאתם בטלפון.
• צחצוח שיניים לפני שמיעת סיפור לילה טוב.
• שטיפת הכלים של ארוחת הערב לפני שמשחקים במחשב.
• לא לאכול ארוחת בוקר עד שהמיטה מסודרת.
• לא לקנות נעלי-ספורט חדשות עד שיהיו במבצע או עד שבאמת צריך נעלי ספורט חדשות.

השיבו את ילדכם והסבירו לו את התרגיל הזה ומה אתם מצפים ממנו. אם ילדכם צעיר מדי כדי להבין את התרגיל, דלגו על ההסברים ופשוט דרשו את ההתנהגות החדשה בזמנים המתאימים.

קחו את הזמן לבחון גם את השליטה העצמית של עצמכם. תבחרו 3 תחומים שבהם אתם צריכים לתרגל דחיית סיפוקים והתמודדות עם תסכולים, כגון המתנה ארוכה בתור בסופר או בפקקים. כאשר תמצאו את עצמכם במצבים אלו, תהיו מודעים לרמת הסבלנות שלכם – על ידי פיתוח שליטה עצמית בעצמכם אתם מספקים דוגמא טובה יותר לילדכם.

התפרצויות זעם

יתכן שילדכם מאוד פיקח, מאוד אהוב על ידי כולם ומלא ביטחון עצמי, ישתתף בפעילויות, יתאמץ להצליח ויעשה חיים, אך אם תאמרו לו "לא" למשהו הוא יתפרץ בזעם, אולי אף יזרוק דברים בחדר, יגיד לכם שהוא שונא אתכם ואת החיים שלו ולעיתים אולי אפילו ירביץ. אתם מנסים לדבר איתו על התפרצויות הזעם שלו וזה לא עוזר, אז אתם מנסים את גישת העונשים, אך למרות ההתנצלויות שלו לאחר מעשה, גם גישה זו לא מניבה תוצאות והוא פשוט חוזר על אותו דפוס של התנהגות שוב ושוב. איך אפשר לעזור לילדכם להתגבר על התפרצויות הזעם שלו?

ילד בעל התפרצויות זעם אינו יודע לבטא את הכעס שלו בצורה יותר מועילה, וזו בעיה שעלולה לפגוע בהערכה העצמית שלו. תפקידנו כהורים לעזור לילדינו ללמוד לתעל את האגרסיות שלהם בצורה הולמת. ראשית, כדאי לדבר עם המורים שלו ולבדוק מה מצבו מבחינה חברתית ואקדמית בבית הספר. מהי ההתרשמות של אנשים אחרים ממנו? האם הוא מפגין אגרסיביות גם במקומות אחרים כלפי אנשים אחרים או שמא הוא מפנה אותן רק כלפיכם?

אם הוא חווה אתגרים בבית הספר, אך אינו מפגין בעיות חברתיות מסוימות בכיתה או בחצר בית הספר, יתכן שהוא פשוט "משחרר קיטור" בבית אתכם מכיוון שזהו המקום הבטוח היחידי לעשות זאת. לעיתים ילדים חווים התפרצויות מסוג זה בזמן שהם מנסים להסתגל לאתגר התפתחותי אחר.

תשקלו בנוסף את המשמעות הרגשית של ההתפרצויות שלו כלפיכם – האם יש לו תלונות מסוימות כלפי מערכת היחסים שלכם? האם הוא נמצא תחת לחץ של אחד מכם בצורה כלשהי שצריך לשים לב אליה? – יש ילדים אשר רגישים מאוד לייחולים של הוריהם להצלחה בתחומים מסוימים ולכן מרגישים מתוחים ממה שההורים מקרינים החוצה ללא כוונה.

הציבו גבולות ברורים לגבי מכות ותקפידו להיות עקביים עם העונש במקרה שהחוק מופר. בנוסף, תנסו לתת לו את הכלים ללמוד לשחרר ולבטא את הכעסים שלו בצורה הולמת. תבהירו לו שהוא יכול לכעוס, אבל שאלימות אינה מקובלת. תעשו את החלק שלכם בכך שתהיו מוכנים לשמוע ולהקשיב לרגשות הכעס שלו בנוסף לרגשות השמחה שלו – זה יעזור לו ללמוד להרגיע את עצמו במצבי מתח.

תנסו לבדוק אם פעילות גופנית מסוימת כגון כדורגל, שחיה או קרטה, תוכל לעזור לו לבטא את עצמו גופנית לשחרר אנרגיה אצורה. תבחנו את האפשרות שאתם נרתעים מלקבל מילים כועסות – יתכן שההתפרצויות האלימות שלו הן הדרך שלו לעקוף את החסם שלכם לכעס שלו.

לבסוף, יתכן שהכעס שילדכם מבטא נובע ממתחים בנישואים שלכם. לעיתים ילדים מתפרצים בצורה אגרסיבית כדי לשחרר מתחים משפחתיים שלא נפתרים. אם ילדכם ממשיך להתפרץ בצורה פתאומית ובלתי נשלטת שמפריעה לכם, תשקלו להתייעץ עם איש מקצוע כדי לקבל הערכה של הצרכים המדויקים של ילדכם בשלב זה של התפתחותו. לעיתים הצרכים של ילדינו אינם כה ברורים לנו. התבוננות אובייקטיבית של המצב יכולה לתת נקודת מבט אחרת שמאפשרת לנו להבין איך אנחנו יכולים לעזור לילדינו.