לא כל הריון עובר ללא סיבוכים, וחשוב להכיר את הסימנים שלהם בכדי לזהותם מוקדם!

סיבוכים בהריון

סיבוכים הנפוצים במהלך ההריון כוללים:

אנמיה

זהו מצב שבו יש מספר קטן מדי של תאי דם אדומים בדם. תאי הדם האדומים מעבירים את החמצן בגוף ולעובר. במהלך ההיריון, אנמיה בדרך כלל נגרמת כתוצאה ממחסור בברזל. סוגים אחרים של אנמיה שעלולים להתפתח במהלך ההיריון דורשים בדיקות נוספות ומגוון של טיפולים. ברזל הינו חומר העוזר לגוף לייצר תאי דם אדומים. אמנם אנמיה בדרך כלל לא פוגע בעובר, אנמיה חמורה כן יכולה להגביר את הסיכוי ללידה מוקדמת ולמשקל נמוך של הוולד, בנוסף לתשישות של האם.

אישה בהיריון צריכה 30 מיליגרם של ברזל ביום, פי שתיים מהכמות שהגוף צריך. נשים יכולות למנוע אנמיה על ידי צריכת כמות מספקת של ברזל באמצעות מאכלים העשירים בברזל (כגון בשר וקמח משיבולת שועל) וויטמינים טרום לדתיים. נשים בדרך נבדקות בביקורן הראשון אצל הרופא בזמן ההיריון, ושוב בין שבועות 24 ו- 28.

דיכאון במהלך ההיריון

כ- 10% עד 20% מהנשים סובלות מסימפטומים לדיכאון במהלך ההיריון. דיכאון מאופיין בתחושות של עצב בשילוב עם סימפטומים אחרים כגון בעיות שינה, חוסר עניין, חוסר מנוחה, שינויים בתיאבון, רגשות אשם, מחסור באנרגיה וקושי להתרכז, הנמשכים כשבועיים או יותר. גורמים אפשריים לדיכאון כוללים שינויים במוח הנגרמים על ידי הורמונים או מתח הנגרם מאירוע כלשהו כמו מוות של מישהו קרוב. נשים עם עבר משפחתי של דיכאון במהלך ההיריון נמצאות בסיכון לפתח אותו גם. אך לעיתים לא ניתן לאתר את הגורם לדיכאון.

דיכאון במהלך ההיריון יכול להוביל לעלייה לא מספקת במשקל, בנוסף לשימוש באלכוהול או בסמים, ואף התאבדות. מצבים אלו יכולים להוות סיכון חמור לאם ולעובר שלה. דיכאון יכול להופיע גם לאחר הלידה (דיכאון בתר-לידתי), דבר שעלול להפריע לאישה לטפל בעצמה ובתינוק החדש שלה. בנוסף, נשים הסובלות מדיכאון בתר-לידתי חסרות יכולת לזהות ולהגיב לצרכיו של התינוק. נשים יכולות לטפל בדיכאון שלהן באמצעות קבוצות תמיכה, ייעוץ מקצועי או טיפול אצל פסיכולוג. ישנן סוגים מסוימים של נוגדי דיכאון שניתן לקחת מבלי לגרום לסיבוכים אצל האם או אצל העובר.

סוכרת היריון

זהו מצב שבו נשים מפתחות סוכרת מסוג 2 מהלך ההיריון. סוכרת מסוג 2 היא מחלה שבה גלוקוז (סוכר בדם) מצטבר בדם בגלל חוסר היכולת של הגוף להשתמש ביעילות באינסולין. במהלך ההיריון, הורמונים מהשליה מקשות על גוף האם להשתמש באינסולין. המצב יכול לגרום לעובר לגדול מדי (גדלות איברים). הגדילה החריגה הזו יכולים להוביל לבעיות בלידה. לאחר הלידה התינוק עלול לסבול מקשיי נשימה ורמות נמוכות של סוכר בדם. דיאטה, פעילות גופנית ובמקרים מסוימים זריקות אינסולין יכולים לעזור להשתלט על הבעיה.

סוכרת היריון פוגעת בכ- 4% עד 8% מנשים בהיריון. את הבדיקות לסוכרת היריון בדרך כלל עושים בין השבוע ה- 24 לשבוע ה- 28 של ההיריון. הבדיקה בדרך כלל כוללת בדיקת דם כשעה לאחר הזרקת תמיסת סוכר מיוחדת לדם. אצל רוב הנשים החלה נעלמת לאחר הלידה. אך לעיתים קרובות המחלה חוזרת בהריונות עתידיים, והרבה נשים עם סוכרת היריון מפתחות סוכרת מסוג 2 במהלך חייהן.

הפרעות בבלוטת התריס

בלוטת התריס הינה בלוטה הממוקמת בצוואר. כ- 2% מהנשים סובלות מבעיה בבלוטת התריס במהלך ההיריון. הפרעות נפוצות כוללות יתר פעילות של בלוטת התריס (כאשר בלוטת התריס מייצרת יותר מדי הורמון של בלוטת התריס) ותת-פעילות של בלוטת התריס (כאשר הבלוטה מייצרת מעט מדי הורמון של בלוטת התריס). בעיות אלו יכולות להיות קיימות גם לפני ההיריון, או להתפתח במהלך ההיריון או מעט אחרי הלידה.

סימפטומים של תת-פעילות של בלוטת התריס כוללים תשישות, עלייה במשקל, עצירות, חוסר סיבולת לקור וכאבים בשרירים ובמפרקים. יתר פעילות של בלוטת התריס יכולה לגרום לעצבנות, ירידה במשקל, חוסר סיבולת לחום, קצב לב מוגבר, לחץ דם גבוה וזפקת. בשני המצבים בדרך מטפלים באמצעות תרופות. אם לא מטפלים בתת-פעילות של בלוטת התריס, המצב יכול לגרום לקשיים נוירולוגים (של העצבים) או התפתחותיים ארוכי טווח אצל התינוק. יתר פעילות של בלוטת התריס יכולה לגרום לרעלת היריון (סיבוך של ההיריון המאופיין על ידי לחץ דם גבוה, חלבונים בשתן וחריגויות נוספות בדם). נשים הסובלות מסימפטומים של הפרעות בפעילות של בלוטת התריס צריכות ליידע את הרופא שלהן בהקדם כדי לעבור את הבדיקות הנדרשות.

רעלת היריון

מצב המאופיין על ידי לחץ דם גבוה והמצאות חלבונים בשתן. רעלת היריון מגבירה את הסיכוי של האם לפתח סיבוכים נוספים במהלך ההיריון הכוללים שבץ ובצקת בריאות (נוזלים בריאות). סיבוכים פוטנציאליים אצל העובר מעודדים לידה מוקדמת ופיגור בגדילה בתוך הרחם. אמנם לידה הוא הפתרון היחיד לרעלת היריון, ניתן לרסן את המצב באמצעות מנוחה ותרופות. בנוסף, מחקרים חדשים מראים שנשים המפתחות רעלת היריון עלולות להיות בסיכון מוגבר לפתח בעיות בכליות. רעלת היריון פוגעת בכ- 5% עד 8% מכלל ההריונות.

לידה מוקדמת

רוב ההריונות נמשכים 38 עד 42 שבועות. לידה שמתרחשת לפני השבוע השלושים ושש של ההיריון נקראת לידה מוקדמת. תינוקות הנולדים לפני הזמן (פגים) נמצאים בסיכון גבוה יותר לבעיות בריאותיות בטווח הרחוק ומוות. במקרים מסוימים, ניתן למנוע לידה מוקדמת באמצעות תרופות ומנוחה. במקרים אחרים, אפשר לדחות את הלידה מספיק זמן כדי לאפשר להעביר את האם היולדת לבית חולים עם יחידת טיפול נמרץ ביילוד. אפשר גם לתת לאם תרופה במהלך ההיריון כדי לזרז את התפתחות הריאות של העובר. נשים החוות סימפטומים של לידה מוקדמת צריכות לפנות לרופא בהקדם או ללכת לבית החולים. סימפטומים נפוצים כוללים צירים (התכווצויות), לחץ באגן הירכיים, כאבי גב והתכווצות שרירים.